על אימפולסיביות ועל התניות מן העבר

המציאות המוכרת לנו מתפרקת בהדרגה, בשלבים, מזה מס׳ שנים. תחתיה נבראת מציאות חדשה, שעדיין לא נראית לעין.

וכל זה לא מקל עלינו - על מערכות היחסים שלנו, גם בינינו לבין עצמנו. גם מי שמומחה בהדחקת סערות נפשו, מחשבותיו המלאות ׳סרטים׳, גם הוא כבר מרגיש בסדקים של ההגנה הזו...

וגם התגובות שלנו עלולות להיות בהתאם - באימפולסיביות, בין אם כלפי חוץ, ובין אם כלפי עצמנו; כן, גם כלפי עצמנו. זה עשוי להצטייר כאיפוק כלפי חוץ, אבל בעצם זה גם מופנה פנימה - בביקורת עצמית, באכזבה מתמדת מן העולם ומדייריו, ועוד.

וזה כואב.

לכן חשבתי לכתוב כאן כמה מילים על התגובתיות האימפולסיבית, נושא מורכב למדי....

אימפולסיביות, או ״תגובתיות אוטומטית״, היא חלק מהמהות הנפשית-ריגשית שאנו נושאים בתוכנו. באנגלית רואים זאת יפה: re-action - חזרתיות. בשפה פשוטה יחסית, משהו קורה (כל דבר, מחשבה שלנו גם כן נכללת בזה) - ומיד ״מפעיל״ אותנו, בלי מרווח זמן, ואז מיד יש תגובה שהיא כמעט כמו אוטומט, וזה יכול להיות כלפי מי שאיתו התרחשה הסיטואציה, או כלפי עצמנו-אנו כאמור.

נניח לדוגמא ששמעתי שמישהו אמר משהו לחברה שלי שמצטייר בעיניי כלא-נכון, וכתוצאה מכך מיד ״נולדת״ פעולה אימפולסיבית, בלי לחשוב בחשיבה בהירה, חשיבה אחרת; חשיבה אחרת שבה אני יכולה לשקול מה המניע לפעולתי, לשאול את עצמי למה אני מגיבה כך, מה אני יודעת או לא יודעת על התמונה היותר רחבה שקרתה בין החברה לאותו אדם, וכך הלאה. אינני יודעת ובכל זאת, לעיתים מתוך הזדהות מוחלטת עם החברה כי החברה היא שלי והוא לא, תהיה הפעולה שלי תגובתית באוטומט כאמור, כמו אש - קטנה או גדולה, מאופקת או משתלחת - שמתפרצת בבת אחת.

ואם מדובר במה שאני חשה כפגיעה ישירות כלפיי, אז קל וחומר ....

יש מי שמגיב בהרמת קול, יש מי שמגיב בקיפאון ושתיקה, יש מי שמיד פורץ בבכי ועוד תגובות שונות.

החץ של האש האימפולסיבית, התגובתית, יצא מן הנדן ונשלח כבר. הוא פגע באחר. כם הבכי יכול להביא את האחר בצד השני לתחושה שלא מבינים אותו, לתחושה של חוסר אונים. כשאתעורר לכך, אם אתעורר ואם ארצה - אוכל לחשוב נכון מחדש את הסיטואציה; לחקור את עצמי, להבין, ובעיקר - לקחת אחריות ולנקוט פעולה חדשה, אולי גם להתנצל, הפעם מתוך מודעות.

בלקיחת אחריות יש משהו שיכול, ולו במעט, להפיס את הדעת, לרכך, לבנות מחדש נתיב ושביל.

ולמה זה חשוב, ולמה להתאמץ על כך? הרי זה בהחלט דורש מאמץ - להתגבר על רגשות שעולים: כעס, בושה, עלבון, אשמה, ביקורת, הזזה הצידה של הסבל שנגרם לי ופינוי מקום. מישהי לא מזמן כתבה לי בהקשר לאירוע שעברה במשפחתה: אני צריכה לבדוק אם אני מוכנה להשתחרר מהסבל. כן, כמה שזה נשמע מוזר, לעיתים הסבל המוכר, עם כל הרגשות של עלבון וכו׳, הוא יותר נוח יותר מוכר לעומת התנועה לכיוון משהו חדש.

וגם כשמחליטים לעשות שינוי - נדרשת סבלנות, ומוכנות לעמוד בהרבה ׳נפילות׳ וכישלונות בדרך. לוקח לנו זמן עד ש׳האני המודע לעצמו׳ שלנו לוקח את המושכות לידיו. זה בהחלט לוקח זמן.

אי אפשר להתקדם בנתיב ההתפתחות שניתן לנו, בני האדם, מבלי לעבור דרך התגברות על המחשבות והרגשות האוטומטיים-תגובתיים העולים בנו. זהו תנאי מקדים, תנאי השלווה הפנימית.

ואיך מתקרבים לכדי ביסוס שלווה פנימית?

אחת הדרכים המוצעות בכל התרגולים שפגשתי, ופגשתי הרבה, היא קודם כל פיתוח היכולת להסתכל על עצמי מבחוץ - כמו שאני מסתכלת על אדם אחר. זה מאוד מאוד לא קל ולא פשוט, כי אנו ממש מחוברים לעצמנו חזק :)

יש כאן מקום להתאמנות, ובעיקר להבנה שהאחרים הם שבזכותם אני יכולה לעשות זאת. כשאדם אחר מפעיל אצלי משהו, זה אומר שיש לי הזדמנות להסתכל על עצמי - בזכותו. ולהיפך. במילים אחרות, כפי שאומר ר. שטיינר, אנו מתעוררים אל עצמנו בזכות האחר. הפוך ממה שאנו חושבים - שהאחר הוא הבעיה :) בנוסף, יש את ההבנה שעל מנת להשתחרר מכבלי הדפוסים האוטומטיים שלנו ולצאת מהם לחופשי, נדרש חופש אחר, חופש של משמעות היוצר זיקה בינינו לבין העולם - ואין זה פשוט. זהו האופן בו מבחין אריך פרום בין ״חופש מאת״ ובין ״חופש לשם״ (בספרו המצוין ״מנוס מחופש״) - הכמיהה לחופש מדפוסים מוכרים (ואף בטוחים-משהו) אין בה די - כי אנו מוזמנים לברוא חירות למען משהו משמעותי. וכמו תמיד - תרגול, למידה משותפת, הכרת אמיתות אובייקטיביות של ידע-אדם - כל אלו הם עמודי תווך משמעותיים בדרך ההתפתחותית.

בברכה ובתקווה לימים של ניסים גלויים יפעת

---

בתאריך 27.10.24 תיפתח שנת הלימודים הרביעית בסמינר ״ידע-האדם״, בו אני שותפה ומלמדת שני קורסים:

- קורס ביוגרפיה התפתחותית לקהל הרחב - וקורס פיצול המינים וזוגיות בשני הקורסים ניפגש בביתי ונלמד ונתרגל יחד. קורס הביוגרפיה ההתפתחותית לקהל הרחב פורש בפנינו את חוקי ההתפתחות האנושית ואנו למדים כיצד סיפור חיינו האישי משתלב בחוקים אלו. קורס הפיצול בין המינים וזוגיות מגלה רבדים נסתרים ולא מוכרים לגבי מהות הקשר הזוגי ברוח הזמן שלנו, בשונה מן העבר הקרוב והרחוק המוכר לנו. כאן תוכלו לצפות בהקלטה של מפגש היכרות ב׳זום׳ שערכנו אנו, המורים בסמינר ידע-האדם (עם עמוס בן אהרון ויובל אלעד), בשבוע שעבר, ובה פירוט על כל הקורסים בסמינר -

https://youtu.be/UG0MeD29ZGQ

וכל הפרטים אצל טל לוי היקרה בטלפון נייד - 0505489100