top of page

״נביטה - אדם בהתפתחות״ - הרצאה שנתתי השבוע ב׳כלים שלובים׳

בחודשים האחרונים מתקיימת יוזמה מבורכת, שנולדה בעקבות המלחמה והאירוע הקשה של 7 באוקטובר 2023, במסגרתה ניתנות הרצאות פתוחות ללא עלות לקהל הרחב דרך מכללת ״כלים שלובים״.


גם אני נתבקשתי לכך, והסכמתי בשמחה ובהכרת תודה על ההזדמנות להציע את נקודת מבטי ביחס למהות האדם בהקשר של הזמן זה, ועוד.


ההרצאה פתוחה, כאמור, לכולם - וניתן לצפות בה כאן, וגם בסוף הפוסט הזה: https://youtu.be/MCDANyskmrA?si=n35h20WgbjN_-xFv - בצד הרצאות נוספות מעמיקות ומעניינות, שאני בטוחה שתיתרמו מהן רבות.


מטבע הדברים, כמו שקורה לפעמים לאחר שיחה בנושא חשוב או מפגש, ספר או מאמר שנכתב, הודעה וכדומה - יכולות לעלות מחשבות כמו ״איך לא אמרתי גם את זה..״, או ״אולי הייתי צריכה להרחיב בנקודה הזו והזו..״ וכך הלאה מחשבות של ׳אפשר היה גם לעשות את זה כך׳.


והמחשבות האלו הן טובות בעיניי כי הן שוב מזכירות שהאדם הוא ישות מתהווה ומתפתחת תדיר, כל העת. לו הבריאה התכוונה שאדם יאמר/ יעשה בנקודת זמן מסוימת, בסיטואציה מסוימת, את הדבר המוגמר והסופי - לא היו מחשבות כאלו עולות. עצם זה שהמחשבות האלו עולות מעיד כי התנועה בקיום שלנו, בתוכנו ומחוצה לנו, היא בלתי פוסקת. תמיד יש עוד אפשרות, שתביא לעוד תובנה והתרחבות, ועוד, וכך הלאה.

ואז מבינים שבנקודת הזמן המסוימת בה התקיים המפגש שלנו/ השיח המדובר/ ההרצאה/ הספר שכתבנו וכך הלאה - בנקודת הזמן הזו זה היה בדיוק מה שצריך להיות, והתוספות, אם ישנן - תבואנה בהמשך.


כך אנו לומדים כל העת להחזיק את ה׳גם׳ ו׳גם׳ : זה גם היה מדויק לנקודת הזמן ההיא, וזה גם בסיס להרחבה נוספת בעתיד.


כדאי שנשים לב לזה בכלל, ובזמנים הלוחצים והקשים האלו בפרט, כל אחת ואחד מאיתנו לפי ייחודיותו/ייחודיותה, נחווה ונרגיש ונישא את התנועה הזו, ככל שנוכל, בכל נקודת זמן מתהווה.


בברכה לסופשבוע של ניסים והתמרות.







24 צפיות0 תגובות

コメント


bottom of page