תובנה חדשה – שבועות תשע"א
אנו בערב החג השבועות, שלושה ימים אחרי פרשת השבוע הנ"ל, ואני ממשיכה לחשוב על השורש ב.נ. – והפעם, מלשון "תובנה".
ספר הזוהר (זוהר פרשת בראשית דף ח' ע"א) מתאר את רבי שמעון בר יוחאי וחבורתו יושבים בליל שבועות ולומדים תורה "בלילה שהכלה מתחברת עם בעלה".
מה פשר וקשר נושא החיבור בין הכלה לבין בעלה עם חג השבועות ?
הבריאה התחילה מאחדות ראשונית כמצב נתון ("זכר ונקבה ברא אותם"), ובתהליך הכרחי התפצלה לשניים – הגבר, והאישה מתוך הצלע. בכך הועמד היקום כמושתת על שני יסודות, זיכרי ונקבי, ועל התנועה ביניהם, ובהמשך לכך - על זיווגם-מחדש לאחדות מחודשת. אלא שהפעם אחדות זו תהיה מורכבת משני אינדיבידואלים שבחרו להתחבר יחד, ולא כמצב אחדותי ראשוני נתון.
ליל שבועות נחשב ללילה שבו מבחינה סימבולית הזיווג-מחדש הזה מתרחש, והוא מומשל בספר הזוהר לזיווג בין החתן לבין הכלה. הכלה - המשולה לצד הנקבי של האלוהות, השכינה הקדושה – נמצאת כעת במצב שהיא במלוא קומתה. הכוונה היא למקום שבו אנו חשים עצמנו מלאים, אך לא בגאוותנות ובאגוצנטריות, אלא מלאוּת שנובעת מתוך ידיעה-עצמית של האדם את מי שהוא. והמלאוּת הזו משמעה גדלות המוחין (דעת מפותחת) לעומת מצב של קטנות-מוחין (חוסר מודעות וחוסר ידיעה עצמית).
אותה כלה, שבחג הפסח (לפני שבעה שבועות) הומשלה ל"לחם עוני", מצה דקה, היא כעת "לחם אני", בבחינת אדם המגשים את מהותו. ולכן הגיע זמן החתונה, יש חגיגה, ובה סעודה חגיגית, אוכל טוב, שמחה !!
אז מה זה אומר לגבינו, בני האדם?
והתשובה הפשוטה של הזוהר היא שאנו, בני האדם, הם המלווים של הכלה. אנו מכינים אותה לקראת טקס החתונה, לקראת הזיווג עם האיש שלה. אנו יושבים איתה, מקשטים אותה, מייפים אותה, מרעיפים עליה שימחה, מתקינים לה התקנות חדשות (תוכנה חדשה, אם תרצו). ובשלב מסוים אנו בעצם היא-היא עצמה, אנו עצמנו בבחינת כלה חדשה.
מהם הקישוטים הללו, ההתקנות החדשות האלו ?
בספר הזוהר הכוונה היא ללימוד תורה (קוראים במקרא, בנביאים, בכתובים וכו'), שכן מבחינה פנימית, לפי הזוהר, דיבורי התורה ולימוד התורה זוהי יצירת התיקונים והתכשיטים לכלה, להכינה לחופתה. אנו לומדים ומתחדשים בלימוד הזה.
אני חושבת שכל תובנה חדשה היא משום תורה חדשה, לימוד חדש של משהו שלא היה בידיעתי קודם לכן. זו יכולה להיות תובנה שקלטתי לגבי עצמי/לגבי העולם/לגבי מערכת יחסים שאני נמצא בה/לגבי אדם מסוים שאני בקשר איתו וכו' – זוהי בינה חדשה שנכנסת לתודעתי, ראייה באור חדש ואחר ממה שראיתי קודם. משקפיים חדשים על העיניים.
כדאי לעצור לרגע ולהפנות שאלה פשוטה פנימה, ממש עכשיו ברגע זה, שאלה המתבקשת עבור כל אחד מאיתנו – שאלת-רשות ולא חובה, אך מומלצת בחום: מהי התובנה החדשה שאני מתקשט בה לחג השבועות הלילה ? מהו הלימוד החדש שמתרחש אצלי - גם בנושא מוכר לי, שחשבתי שאני כבר מכיר ויודע הכל לגביו ולגבי עצמי בו כי הפכתי בו שוב ושוב - על אף זאת נשאלת השאלה הזו בסקרנות ובהקשבה לזווית חדשה.
זהו יופי של קישוט לכלה, יופי של קישוט לנשמת האדם.
בברכה ובתפילה למבט של אהבה על כל דבר חדש,
חג שמח J