עולם של מרפאים
- יפעת אהרן
- 7 בדצמ׳
- זמן קריאה 2 דקות
פתחתי את הלשונית שדרכה אתחיל לכתוב פוסט חדש כאן. פתאום קפצה הודעה שלא היתה קודם לכן: ״כתוב כאן את הנושא שעליו תרצה לכתוב״. הבנתי שהכניסו גם לכאן את הפיצ׳ר של בינה מלאכותית, שכנראה היתה מציעה לי בשלב הבא לכתוב עבורי פוסט בהתאם לשורת הנושא שהייתי כותבת.
טוב שלא היה לי נושא... :) כי אז לא הייתי כותבת את מה שאני כותבת כעת - ושעליו כבר נכתב לא מעט, והיד עוד נטויה: מה מבקש מאיתנו העולם הגונב את חשיבתנו?
אני כמעט ולא משתמשת בבינה מלאכותית, והסיבה העיקרית היא שאני אוהבת לכתוב מתוך עצמי, מתוך החוויה שלי ומתוך הדרך שאותה בניתי וחצבתי במשך שנים, ואף ממשיכה בזה. אם זה נוגע לידע אינפורמטיבי כלשהו, יכול להיות שאפנה לבינה המלאכותית (אם כי הפעמיים הבודדות שעשיתי זאת לא גרמו לי לפתח אמון באינפורמציה הזו.. כי בפועל היו הרבה בה טעויות...), ועדיין לקבל אינפורמציה מניסיונם של אנשים - זו אופציה עדיפה בעיניי.
אין ספק שהכוח הזה של הבינה המלאכותית (שהדור ראשון שלה תיכף יהפוך לנחלת העבר..) הוא כוח עצום ואף מדהים, גולם יציר אדם; ועם זאת - אחד הדברים החשובים והעיקריים שצריך לזכור ביחס לבינה מלאכותית הוא שהיא מבוססת על העבר. כל הידע הבלתי נתפס שהכוח הזה מגלם הוא ידע מן העבר!! גם ה״תחזיות״ שהוא מציע מבוססות על חישובים מן העבר, על מה שכבר קיים.
שאלה להתבוננות פנימית: מה קורה כשחושבים זאת כך?
בשבילי נגזרת מכאן השאלה הבאה: האם אני רוצה לבנות את ההווה ואת העתיד על סמך העבר?
אין בעיה עם העבר. הנקודה היא, שלא מדובר בכך שהעבר הוא ״לא טוב״, אלא בכך שהוא .... עבר.
את החדש צריך ליצור האדם, כל אדם. את החדש המתהווה עם פנים לעתיד, לא החדש שלוקח אחורה - שהרי גם בינה מלאכותית היא תוצר ׳חדש׳ שאנשים יצרו, אך התוכן הוא תוכן מן העבר, עם הנחות והשערות לעתיד.
הכוח הזה אינו יכול להחליף פעילות חיה של אדם מתפתח תדיר; הכוח הזה לא יכול להחליף חשיבה ערה ויוצרת, מעצבת ממש, בוראת; הכוח הזה הוא כלי שיכול להיות מצוין לקיום הידוע.
מאיזושהי סיבה, נזכרתי בסיפור החסידי הזה של הרבי מקוצק: "אם אני אני כי אני אני, ואתה אתה כי אתה אתה, אז אני אני ואתה אתה. אבל אם אני אני כי אתה אתה, ואתה אתה כי אני אני, אז אני לא אני ואתה לא אתה".
נדמה לי שהחשיבה שלי הביאה לפתחי את הסיפור הזה משום שהאינדיבידואליות הייחודית של כל אדם - אם ירצה בכך - פניה פני עתיד, ואין לה העתק או תחליף, בדיוק כשם שליחסים בין בני אדם, ששניהם פעילים בהם ויוצרים אותם, אין תחליף.
ואם כך הוא, אם ״אני אני ואתה אתה״ זה המצב המתוקן, השלם (לא המושלם); ומאחר שהמצב הזה תלוי רק בפעילות אנושית המבוססת על חשיבה עצמאית בריאה - זה אומר שאנו נקראים, בהפוך על הפוך, להביא עמדה של ריפוי, ולא משנה באיזה מקצוע אנו עוסקים; עמדת הריפוי לוקחת בחשבון את הכוחות הפעילים בתוכי, ואת אלו הפעילים באחר, גם אם הם עדיין אינם גלויים; עמדה כזו מבקשת שכל אחת ואחד מאיתנו יתהלכו בתוכם עם נכונות לריפוי.
וכנראה שלא היינו יכולים להיפתח לאפשרות הזו, לולא כל הזמן היו מנסים לגנוב לנו את הדעת הבנויה על פעילות של חירות אוהבת.
ברכות לשבוע טוב ומיטיב :)
לצירוף מתעניינות מתעניינים לקבוצת ווטסאפ שקטה בה אני שולחת מעת לעת טקסטים ותרגילים - הנה הקישור להעברה:
תגובות