top of page
  • תמונת הסופר/תיפעת אהרן

חוכמה של לב אדם

בשבוע שעבר סיימתי ללמד את שני הקורסים של סמסטר א׳ - קורס ה״סליחה ככוח מרפא״ וקורס ״המפגש עם הרוע״. אלו שני נושאים שבחרתי בהם מלכתחילה לאורו ולחשכתו של הזמן הזה. וזה לא שמחר בבוקר קורס זה או אחר, בנושא עמוק ומשמעותי ככל שיהיה, ישנה את המציאות בתוך רגע. כמובן שלא, זו אשליה. אך אין זה אומר שיש להתעלם מהצורך הזועק של המציאות המדממת - צורך בהתגלות הדרגתית של אמת אנושית. לכן, כל פיסת ידע-אדם עמוק, מעולמות רחבים, תודעה של עולמות הרוח, יכולה להיות משמעותית מאוד לגבי אותו צורך אנושי: הצורך העמוק בחום, מתוך חירות אמיתית, ובעיקר דרך : ״הו, אדם, דע את עצמך״ מהמיסטריות של יוון העתיקה במקדש בעיר דלפי [בתמונה]. ידיעה עצמית היא התנאי לידיעת העולם ולידיעת האחר. זהו הקשר של כולנו.


למדנו (׳למדנו׳ בלשון רבים, כי כשאני מלמדת אני תמיד לומדת עוד) על המהות העמוקה של פעילות הסליחה.


הפעילות של לסלוח אינה הפעילות של ׳לבקש סליחה׳.


לסלוח זו פעילות שקשורה בכוחות-רוח שנמצאים בכל אדם. יש תנאים מקדימים, יש תהליך עמוק של ידיעה עצמית, של זיכרון, של שכחה, של חיבורים וניתוקים. קראנו מההרצאות של ר. שטיינר, מהספר ״המשמעות האוקולטית של הסליחה״ של ס. פרוקופייב, למדנו פרספקטיבות חדשות של סיפורי מקרא רלבנטיים, קראנו הרבה שירה מרגשת, תרגלנו, ועוד. למעשה, לסלוח בעומק - זו פעילות אלוהית.


הקורס ״המפגש עם הרוע״ העלה, מטבעו וברוח הזמן, רבדים עמוקים המעלים שאלות בהתמודדות עם המציאות החיצונית, ומה נדרש מן המציאות הפנימית. הכרנו כוחות הפועלים בתוך התודעה, מושכים את האני של האדם לכאן או לכאן, האפיון שלהם, התפקיד שלהם, מערכת היחסים עם האדם ותפקידו לגביהם, ועוד.

למדנו על ערכיה של המהפכה הצרפתית אז והיום, על לאומנות, הקצנה, טרור, המבט אל העתיד של האנושות, גם פה קראנו שירה, תרגלנו, ועוד.


המלחמה המצויה ברקע הפגישה אותנו עם דילמות עמוקות, ועם הקושי לאזן נכון בין מציאת הדיעה שבה אני מאמין/ה ובין מה שנמצא בתוכי מאחורי הדיעה הזו, על מה זה יושב, שוב, במסגרת החקירה ״הו, אדם, דע את עצמך״. זהו איזון לא קל.


וכעת, שני קורסים חדשים בפתח. באחד נמשיך ונעמיק בנושא ״המפגש עם הרוע״, כי הרי האדם הוא אינסוף, וכך גם מע׳ היחסים שלו עם נושא הרוע, בפנים ובחוץ, במציאות האישית ובמציאות הקולקטיבית. נמשיך להעמיק ולהכיר את הקונפליקטים, את הידיעה העצמית, נתרגל ועוד.


והקורס השני - ״הפיצול בין המינים - בראי הגוף, הנפש והרוח״. זהו קורס שמבקש להסתכל אל הראשית, אל הפיצול הראשון, זה שבין זכר ונקבה - שמגיע ומתרחש אחרי ״וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם.״ (בראשית, א, כז).

נלמד את האתגרים הקיימים ביחסים בין המגדרים, בזוגיות, באהבה לסוגיה, השונה והדומה, הפרספקטיבות השונות, ועוד.


גם כאן, בשני הקורסים החדשים, טקסטים שונים מתורות הסוד, בצד תרגול, ישמשו אותנו בנתיב הלמידה.


ההזמנה היא אליכן ואליכם, ואל מי שתבחרו לשתף את הפוסט הזה עימה/עימו - בין אם בקורסים הנ״ל, ובין אם בדרך אחרת של העמקה בידע-אדם מהותי ורחב - לפתוח את התודעה לרבדים חדשים, להרחיב אותה אל מעבר לידע הקיים, שיש בו פרספקטיבה מסוימת אך חלקית-בלבד ביחס לתמונת האדם. הידע הרוחי הוא נדבך משמעותי, גם אם לעיתים הוא מעורר חשש במחשבה ראשונה, בעצם היותנו בני אדם.


זה בנפשנו. זו כבר לא פריבילגיה ללמוד את הידע הרחב הזה. זה עניין קריטי עבור התודעה האנושית שכל אחת ואחד מהווים חלק ממנה בציר ההתפתחות העצום שלה. זו לא פריבילגיה, כי להמשיך לפעול מהתודעה הקיימת והרווחת - מגביל אותנו, חוטא לנו במובן של יכולת ההתפתחות האינסופית שבנו, בני האדם, בכל אדם. יכולת התפתחות זו מתורגמת אחר כך למעשים שלנו, כל אחת ואחד בדרך האישית שנכונה לה/לו. להתעלם מכך זה מקטין אותנו ולא מכבד את המהות שבתוכנו. המעשה הנכון הוא פרי של תודעה נכונה. הוא לא נשען על מה שמוכר לנו.


תקוותי היא שכל אחת ואחד מאיתנו נחפש, נשאל, נבדוק, נתעניין הלאה - כדי לא להישאר במה שמוכר לנו לגבי עצמנו, לגבי האדם האחר, לגבי הורות, לגבי זוגיות, לגבי מלחמה ורוע ושלום ואגואיזם ופוליטיקה ועוד.


להתעניין - זו התודעה החדשה; להתעניין ולבחון את החדש דרך האני האישי.


לפרטים על הקורסים החדשים ועוד - מוזמנות/ים לפנות אל טל לוי-יחזקאלי שעושה מלאכתה נאמנה:




מוזמנות/ים גם להסתכל באתר שלי, וגם לכתוב לי ישירות yifataharon10@gmail.com


שאו ברכה, לימים של התרחבות וכוחות של לב.








8 צפיות0 תגובות
bottom of page