לשנות כיוון

________

משל קטן / מאת: פרנץ קפקא (1924-1883)

"אהה," אמר העכבר, "מיום ליום הולך העולם וצר. תחילה היה רחב עד להפיל אימה, רצתי הלאה ומה שמחתי כשראיתי לבסוף מרחוק חומות מימין ומשמאל, אך חומות ארוכות אלו אצות כל כך להתחבר זו עם זו, עד שהנה כבר הגעתי לחדר האחרון, ושם בפינה עומדת המלכודת, ולתוכה אני רץ." "אינך צריך אלא לשנות את הכיוון," אמר החתול ובלעו.

[פרנץ קפקא, "תיאור של מאבק". הוצ' שוקן, תשל"ד. שם, עמ' 97.]

האם שאלנו את עצמנו היום - למשל -

*האם אני צריכ/ה לשנות כיוון, ובאיזה מישור/מובן?

*העולם משתנה לנגד עיניי, אנשים משתנים.. - האם דרך החשיבה שלי מבקשת רענון?

*האם יש פער בין מה שאני חושב/ת ובין מה שקורה במציאות העובדתית כפי שאני יכול/ה לתפוס אותה?

*היכן אני מאפשר/ת מקום לחיבורים בחיי - חיבורים עם אנשים (גם חדשים), עם פעולותיי, עם מחשבותיי, עם העולם סביבי?

שאלה.

רק שאלה.

ולהקשיב, להקשיב פנימה באומץ. מידת האומץ היא מידה חשובה, היא מידה המתגברת על פחד, והיא מידה שסוללת את המשך הדרך קדימה באומץ, עם כוחות שמביטים קדימה, כוחות המתגברים על הקולות המחלישים הפנימיים שיש לכל אחת ואחד מאיתנו.

זו שאלה שמתחילה ברובד החשיבה, והיא לא מיד מתורגמת בהכרח לרובד המעשה. יש אנשים שיותר קל להם לענות ולזהות ואז גם לפעול בהתאם במעשים ממש. ויש כאלו שצריכים את הזמן להתהוות. יש כאלו שזה ייקח להם בדברים מסוימים גם 20 שנים.

לפני הפעולה - השאלה.

אחר כך גם תתבהר הפעולה. כשנזהה ונענה.

לשאול, כדי שלא נהיה רק עכברים שרצים למלכודת.