הכותרת של הטור הזה עלולה לבלבל, להטעות, להרתיע, להישמע פשטנית ורדודה. המילה ״אהבה״ הפכה להיות מושג שגור, שגור מדי. אני זוכרת כמה אני מופתעת אחרי התכתבות בווטסאפ עם נציגת שירות של רשות כלשהי, שסיימה את ההתכתבות ב״באהבה״. מופתעת - כי מצד אחד יש בזה משהו חם, דווקא לכתוב זאת לאדם לא מוכר שמעולם לא נראה ולא נשמע בפניה; ומצד אחר, דווקא בגלל זה, חסר היה לי החום הנובע מהיכרות וממפגש אמיתי. יש מי שלא מסכימים וגם לא יסכימו - אהבה בזמננו היא תוצר על תודעה בוחרת, מתגברת על המחסומים והמגב

פתחתי את הלשונית שדרכה אתחיל לכתוב פוסט חדש כאן. פתאום קפצה הודעה שלא היתה קודם לכן: ״כתוב כאן את הנושא שעליו תרצה לכתוב״. הבנתי שהכניסו גם לכאן את הפיצ׳ר של בינה מלאכותית, שכנראה היתה מציעה לי בשלב הבא לכתוב עבורי פוסט בהתאם לשורת הנושא שהייתי כותבת. טוב שלא היה לי נושא... :) כי אז לא הייתי כותבת את מה שאני כותבת כעת - ושעליו כבר נכתב לא מעט, והיד עוד נטויה: מה מבקש מאיתנו העולם הגונב את חשיבתנו? אני כמעט ולא משתמשת בבינה מלאכותית, והסיבה העיקרית היא ש אני אוהבת לכתוב מתוך

אחד הרגשות החזקים והמוכרים הוא כעס.. בפנים, בחוץ, חזק, חלש, כזה כשלעצמו או כזה שקשורים בו תסכול ואף זעם, כזה שיש מתחתיו עלבון והאשמה, כזה שיש מתחתיו ביקורת, כזה שיש מתחתיו כאב. כעס זה עניין. לפעמים זה מרגיש טוב לכעוס. כי זה מוציא משהו, זו הבעה של כאב ששוכב מתחת, ושולח זרועות שונות ברגשות שונים כאמור. לעיתים זה מרגיש הקלה להוציא את האש הזו החוצה. אלא שהאש הזו - בייחוד כשהיא מתמשכת ונערמת עם השנים, בסיטואציה ועוד סיטואציה - היא אש שורפת, והיא שורפת את הכועס ואת הנכעס. והיא מצטב

את המאמר הזה כתבתי לאחר שנתקלתי בכתבה במוסף בעיתון ״הארץ״ תחת הכותרת ״רוחניקיות״ - שכמו ״קראה״ לי לשים ״על השולחן״ את השאלה: מהי ״רוח״?...

זוהי תמונה מההרים היפים של ארמניה. אני פה בסדנה עם אנשים מרחבי אירופה וישראל, מתוך כוונה לעבודה פנימית וכלל-אנושית, והאתגרים רבים - גם...

מחר מציינים ביהדות את יום ט׳ באב, יום החורבן על בית המקדש. הזמן בו התרחש חורבן המבנה של שני בתי המקדש - האחד מתוארך לשנת 586 לפני הספירה...

את הטור הזה - הקשור לפרשת השבוע, פרשת ״מטות-מסעי״ - כתבתי בתאריך ב' אב תשע"ב - 21.11.12 וקראתי לו בשם ״ יחיד ורבים ״. היום, א׳ באב תשפ״ה,...

דיבור הלב הוא האתגר של התקופה שלנו, ולעתיד לבוא. כך מנחות אותנו תורות עומק שונות הקשורות בהתפתחות תודעת האדם. בימים אלו, כשהכל נפיץ (ולא...

אמנם האביב כבר לקראת סופו, אנו חשים את הקיץ החם - תרתי משמע, אש בוערת בטילים, ברגשות העזים, בחוסר האונים. ובתוך כל זאת, הנה מאמר המכוון...

במסגרת האירועים הקשים של הימים האחרונים, מתגלה שוב השבריריות האנושית הבריאה, כשהקיום הרגיל יוצא מאיזונו. אין ברירה אלא לשאול - מה באמת...

את המשפט הזה אני שומעת שוב ושוב בקליניקה, לא פעם אחת ולא פעמיים, בקשת הגילאים - החל מבני שנות ה-20 ועד סוף שנות ה-30, וגם אחרי כן. אני...

הפסוק המצוטט בכותרת הטור הזה לקוח ממגילת רות (פרק א׳, פסוק ט״ז), הנה הוא במלואו: ״"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב...

אתמול צויינו 33 ימים לספירת העומר - ל״ג בעומר. אנו מצויים בזמן הזה, שבין פסח לשבועות, 7 שבועות שהם 49 ימים, כאשר ביום ה-50 נחגג חג...

אני מסתכלת סביב, מקשיבה לאנשים, מקשיבה לעצמי, ושוב ושוב חושבת ומזכירה לעצמי: האם האדם מודע ליכולת שלו לשאול את עצמו: ״האם אני זורע כעת...

עבודה התפתחותית עמוקה מקושרת עם הפניית המבט פנימה, אל עולמו הפנימי של האדם, אל חקירת עולם זה ופעילותו ברבדים השונים. זוהי תפנית שהולכת...

״חייב אדם להתבסם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי״ ( מסכת מגילה, ז, ב - " אמר רבא: חייב איניש לבסומי בפוריא, עד דלא ידע בין...

״נכון שהיא מתקשרת יותר, אבל ביומיים האחרונים לא דיברנו..״; ״אתמול הוא עשה שיעורים, אבל לא המשיך ללמוד למבחן״; ״הוא באמת מגיב יותר...

" כל ילד מגיע עם המסר שאלוהים לא ויתר עדיין על האדם " (רבינדרנת טאגור). נתקלתי השבוע בציטוט הנפלא הזה. הוא הדהד לי אמירה חסידית (המיוחסת...

״ במשך דקה שלמה שתק הדאלאי לאמה, מתבונן החוצה דרך החלון כאילו התבונן בעולם ומלואו, ואחר כך הוסיף: ׳אין דרך להתחמק מהעובדה, שהסבל הוא חלק...

בספר שמות, בפרק כ׳, אנו פוגשים השבוע בפרשת השבוע, פרשת יתרו, את עשרת הדיברות. זה אולי הטקסט הכי ידוע מכל התנ״ך, ולא רק בקרב העם היהודי....

בדרך כלל, איני מגיבה על פוסטים שיש בהם גוון פוליטי. אך השבוע נתקלתי בפוסט שבו כן הגבתי, משום שהנושא שלו היה כאב של אחת הקבוצות מהקשת...